Annulment of Vows

hatarat nedarim

התרת נדרים

Israeli: ' marks a reduced vowel that Israeli speech drops (b'rachah); when the vowel is pronounced it is written e (lefanecha). - separates syllables that would otherwise run together.

How to read the transliterations

Hebrew

אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשִׂים מִדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בְּמָמוֹן,
בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בַּגּוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוֹגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה.

Israeli

ani mitcharet al kol hanizkar, bein im hayu hama-asim midvarim hanoge-im b'mamon,
bein mehadvarim hanoge-im baguf, bein mehadvarim hanoge-im El haneshamah.

Hebrew

בְּכֻלְּהוֹן אֲנִי מִתְחָרֵט עַל לְשׁוֹן נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וֶאֱסוּר וְחֵרֶם וְקוֹנָם
וְקַבָּלָה בְּלֵב.

Israeli

b'chulehon ani mitcharet al leshon neder ushvu-ah unezirut ve-esur vecherem vekonam
vekabalah b'lev.

Hebrew

וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לְפָרֵט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא
רַבּוֹתַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אוֹתָם
הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אוֹתָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פּוֹרְטָם.

Israeli

vehineh mitzad hadin hamitcharet vehamevakesh hatarah tzarich lefaret haneder, ach deu na
rabotai, ki i efshar lefaretam, ki rabim hem. ve-ein ani mevakesh hatarah al otam
hanedarim she-ein lehatir otam, al ken yihyu na be-eineichem ke-ilu hayiti poretam.

The judges say the following three times:

Hebrew

הַכֹּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ, הַכֹּל מְחוּלִים לָךְ, הַכֹּל שְׁרוּיִים לָךְ. אֵין כָּאן לֹא
נֶדֶר וְלֹא שְׁבוּעָה וְלֹא נְזִירוּת וְלֹא חֵרֶם וְלֹא אִסּוּר וְלֹא קוֹנָם וְלֹא נִדּוּי
וְלֹא שַׁמְתָּא וְלֹא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כָּאן מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם
שֶׁמַּתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה.

Israeli

hakol yihyu mutarim lach, hakol mechulim lach, hakol sh'ruyim lach. ein kan lo
neder velo sh'vu-ah velo nezirut velo cherem velo isur velo konam velo nidui
velo shamta velo arur. aval yesh kan mechilah uslichah vechaparah. uchshem
shematirim beveit din shel matah, kach yihyu mutarim mibeit din shel malah.

The one seeking annulment of vows says:

Hebrew

הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר מוֹדָעָה לִפְנֵיכֶם, וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכָּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים
וְכָל שְׁבוּעוֹת וּנְזִירוּת וֶאֱסוּרִין וְקוּנוֹמוֹת וַחֲרָמוֹת וְהַסְכָּמוֹת וְקַבָּלָה בְּלֵב
שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי, הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלוֹם, חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת
מִנְחָה. וְאִם אֶשְׁכַּח לִתְנַאי מוֹדָעָה הַזֹּאת וְאֶדֹּר מֵהַיּוֹם עוֹד, מֵעַתָּה
אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין, לֹא
שְׁרִירִין וְלֹא קַיָּמִין, וְלָא יְהוֹן חָלִין כְּלָל וּכְלָל. בְּכֻלְּהוֹן אֶתְחָרַטְנָא בְּהוֹן
מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

Israeli

harei ani moser moda-ah lifneichem, va-ani mevatel mikan ulehaba kol hanedarim
vechol sh'vu-ot unezirut ve-esurin vekunomot vacharamot vehaskamot vekabalah b'lev
she-akabel alai be-atzmi, hen behakitz hen bachalom, chutz minidrei ta-anit bishat
minchah. ve-im eshkach litnai moda-ah hazot ve-edor mehayom od, me-atah
ani mitcharet aleihem umatneh aleihem sheyihyu kulan b'telin umevutalin, lo
sh'ririn velo kayamin, vela yehon chalin k'lal uchlal. b'chulehon etcharatna behon
me-atah ve-ad olam.

Commentary

The undertakings involved here relate to vows made to God in respect of behavior not categorically demanded or forbidden by Jewish law. The declaration covers a range of such commitments. A neder is a vow forbidding something to oneself; an issar is a more general category of self-imposed prohibition. A shevu’a is an oath relating to action rather than an object: a promise to do or not to do a certain act. A ḥerem renders an object forbidden by designating it as sacred property; a konam designates it as if it were a sacrifice. Nezirut, the acceptance, usually for a period of thirty days, of the status of a nazirite (Num. 6:1–21), involves abstaining from wine or grapes, cutting one’s hair, or contact with a corpse.

The basis of release is regret: had one known what one knows now, one would not have undertaken the vow. The release is performed by three adult men sitting as a court, and its effect is retroactive: it is as if the vow had never been made. The entire process emphasizes the solemnity of verbal commitments. We must be true to our word and never lightly promise to do what we may not be able to fulfill.