Reading For Shabbat Hol Hamo'ed

k'ri-ah leshabat chol hamo-ed

קריאה לשבת חול המועד

Israeli: ' marks a reduced vowel that Israeli speech drops (b'rachah); when the vowel is pronounced it is written e (lefanecha). - separates syllables that would otherwise run together.

How to read the transliterations

The first Torah scroll is lifted up (page 576) and Revi'i is read from the second Torah scroll:

Num. 28:19-25

Hebrew

וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה עֹלָה לַיהוָה פָּרִים בְּנֵי־בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים
בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם׃ וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים
לַפָּר וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל תַּעֲשׂוּ׃ עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן תַּעֲשֶׂה לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת
הַכְּבָשִׂים׃ וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם׃ מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת
הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת־אֵלֶּה׃ כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ־
נִיחֹחַ לַיהוָה עַל־עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ׃ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ
יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ׃

Israeli

vehikravtem isheh olah ladonai parim b'nei-vakar sh'nayim ve-ayil echad veshivah ch'vasim
b'nei shanah t'mimim yihyu lachem. uminchatam solet b'lulah vashamen sh'loshah esronim
lapar ushnei esronim la-ayil ta-asu. isaron isaron ta-aseh lakeves ha-echad leshivat
hakvasim. use-ir chatat echad lechaper aleichem. milevad olat haboker asher le-olat
hatamid ta-asu et-eleh. ka-eleh ta-asu layom shivat yamim lechem isheh reiach-
nichoach ladonai al-olat hatamid ye-aseh venisko. uvayom hashvi-i mikra-kodesh
yihyeh lachem kol-melechet avodah lo ta-asu.

Half Kaddish is said, and the second Torah scroll is lifted up (page 576). Both Torah scrolls are returned to the Ark (page 596).

קריאה לשבת חול המועד

TORAH READING FOR SHABBAT ḤOL HAMO'ED

Ex. 33:12

Hebrew

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוָה רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת־הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא
הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר־תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם־מָצָאתָ
חֵן בְּעֵינָי׃ וְעַתָּה אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ
לְמַעַן אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה׃ וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי
לָךְ׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל־תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה׃ וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא
כִּי־מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲנִי וְעַמֶּךָ הֲלוֹא בְּלֶכְתְּךָ עִמָּנוּ וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמֶּךָ
מִכָּל־הָעָם אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה׃
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה גַּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֶעֱשֶׂה כִּי־מָצָאתָ
חֵן בְּעֵינַי וָאֵדָעֲךָ בְּשֵׁם׃ וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת־כְּבֹדֶךָ׃ וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר

Israeli

vayomer Mosheh el-adonai re-eh atah omer elai ha-al et-ha-am hazeh ve-atah lo
hodatani et asher-tishlach imi ve-atah amarta yedaticha v'shem vegam-matzata
chen be-einai. ve-atah im-na matzati chen be-einecha hodi-eni na et-d'rachecha ve-eda-acha
lema-an emtza-chen be-einecha ure-eh ki amecha hagoy hazeh. vayomar panai yelechu vahanichoti
lach. vayomer elav im-ein panecha holechim al-ta-alenu mizeh. uvameh yivada efo
ki-matzati chen be-einecha ani ve-amecha halo b'lechtecha imanu venifleinu ani ve-amecha
mikol-ha-am asher al-p'nei ha-adamah.
vayomer Adonai el-mosheh gam et-hadavar hazeh asher dibarta e-eseh ki-matzata
chen be-einai va-eda-acha b'shem. vayomar hareni na et-k'vodecha. vayomer ani a-avir