Ethics of the Fathers

pirkei avot - perek ג

פרקי אבות - פרק ג

Israeli: ' marks a reduced vowel that Israeli speech drops (b'rachah); when the vowel is pronounced it is written e (lefanecha). - separates syllables that would otherwise run together.

How to read the transliterations

Is. 28Ezek. 41

Hebrew

ד רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי
תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כָּל־שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא
צֹאָה בְּלִי מָקוֹם: אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד, וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי
תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן
אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה:

Israeli

ד rabi Shimon omer: sh'lshah she-ochlu al shulchan echad velo ameru alav divrei
Torah, ke-ilu ochlu mizivchei metim, shene-emar: ki kol-shulchanot maleu ki
tzo-ah b'li makom: aval sh'lshah she-ochlu al shulchan echad, ve-ameru alav divrei
Torah, ke-ilu ochlu mishulchano shel makom, shene-emar: vaydaber elai, zeh hashulchan
asher lifnei Adonai:

Hebrew

ה רַבִּי חֲנִינָא בֶן חֲכִינַאי אוֹמֵר: הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה, וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי, וְהַמְפַנֶּה
לִבּוֹ לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

Israeli

ה rabi Chanina ven chachinai omer: hane-or balaylah, vehamehalech baderech yechidi, vehamefaneh
libo levatalah, harei zeh mitchayev b'nafsho:

Hebrew

ו רַבִּי נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה אוֹמֵר: כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה, מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל
מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה, נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכוּת
וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ:

Israeli

ו rabi nechuneya ven hakanah omer: kol hamekabel alav ol Torah, ma-avirin mimenu ol
malchut ve-ol derech eretz. vechol haporek mimenu ol Torah, notnin alav ol malchut
ve-ol derech eretz:

Ps. 82Amos 9Ps. 82Mal. 3Ex. 20

Hebrew

ז רַבִּי חֲלַפְתָּא בֶן דּוֹסָא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר: עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין
בַּתּוֹרָה שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת־אֵל: וּמִנַּיִן
אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲגֻדָּתוֹ עַל־אֶרֶץ יְסָדָה: וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁלשָׁה,
שֶׁנֶּאֱמַר: בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט: וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז נִדְבְּרוּ
יִרְאֵי יְהֹוָה אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ, וַיַּקְשֵׁב יְהֹוָה וַיִּשְׁמָע: וּמִנַּיִן אֲפִלּוּ אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר:
בְּכָל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת־שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:

Israeli

ז rabi chalafta ven dosa ish k'far chananyah omer: asarah sheyoshvin ve-oskin
batorah sh'chinah sh'ruyah veineihem, shene-emar: Elohim nitzav ba-adat-el: uminayin
afilu chamishah, shene-emar: va-agudato al-eretz yesadah: uminayin afilu sh'lshah,
shene-emar: b'kerev Elohim yishpot: uminayin afilu sh'nayim, shene-emar: az nidberu
yirei Adonai ish el-re-ehu, vayakshev Adonai vayishma: uminayin afilu echad, shene-emar:
b'chol-hamakom asher azkir et-sh'mi, avo elecha uverachticha:

I Chr. 29

Hebrew

ח רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אוֹמֵר: תֵּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד
הוּא אוֹמֵר: כִּי־מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ:

Israeli

ח rabi Elazar ish bartota omer: ten lo mishelo, she-atah veshelach shelo. vechen b'David
hu omer: ki-mimecha hakol, umiyadcha natanu lach:

Hebrew

ט רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה
נָּאֶה אִילָן זֶה, מַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:

Israeli

ט rabi Ya-akov omer: hamehalech baderech veshoneh, umafsik mimishnato ve-omer, mah
na-eh ilan zeh, mah na-eh nir zeh, ma-aleh alav hakatuv ke-ilu mitchayev b'nafsho:

Deut. 4

Hebrew

י רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד
מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק הִשָּׁמֶר
לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת־הַדְּבָרִים אֲשֶׁר־רָאוּ עֵינֶיךָ: יָכוֹל אֲפִלּוּ

Israeli

י rabi dostai b'rabi yanai mishum rabi me-ir omer: kol hashocheach davar echad
mimishnato, ma-aleh alav hakatuv ke-ilu mitchayev b'nafsho, shene-emar: rak hishamer
lecha ushmor nafshecha me-od, pen-tishkach et-hadvarim asher-rau einecha: yachol afilu

Commentary

3:9. One who is reviewing his Torah study: Judaism is a religion of the ear rather than the eye. Pagans saw the gods in the phenomena of nature; in Judaism, God cannot be seen, but heard. Hence one of the key words of the Bible is Shema, “listen, hear.” One who gives priority to sight over sound has started to stray from the path of Jewish values.

3:5. Endangers his soul: Literally, “is mortally guilty.” The sages used this phrase to emphasize serious spiritual danger, rather than to suggest that an individual has committed a capital crime.

3:7. Ten, five: “Assembly” (edah) signifies ten as in the case of the spies who brought back an evil report about the land (Num. 14:27). “Group” (aguda), refers to that which can be held together in the five fingers of one hand: hence it signifies five.